הלוואות בין אנשים

הלוואות בין אנשים – מציעות מענה מודרני, שקוף וגמיש לשני הצדדים

בשנים האחרונות הולכת ומתגברת תופעת הלוואות בין אנשים, שיש המכנים אותה "ההלוואות החברתיות". כבר אין צורך ללכת לבנק, ולחתום על עשרות מסמכים, או להציג תלושי שכר ותדפיסי עובר ושב, כל שיש לעשות זה ללכת ללוות ממישהו שמפרסם. איך יודעים שזה בטוח? מי מוודא את השבת ההלוואה? כל התשובות כאן.

מה זה בעצם הלוואה בין אנשים?

פעם, כדי לקחת הלוואה, אדם היה צריך ללכת לבנק ולבקש. הבנק היה בודק, מבקש מסמכים כדי להבין את מצבו הפיננסי, והיה מאשר את ההלוואה, או שלא. כל התהליך כמובן לקח זמן רב, ודרש הרב סרבול ובירוקרטיה.

אפשרות שניה הייתה לקחת הלוואות מהירות מחברות האשראי, גופים אחרים חוץ בנקאיים, "הלוואה ברגע" הבעיה שהריבית של ההלוואות הללו גבוהה מאוד.

בשנים האחרונות, עם ההתקדמות הטכנולוגית צמחה פלטפורמה חדשה, הלוואות בין אנשים(Peer-to-Peer) הן מודל שבו אנשים פרטיים.

אשר מאפשרת לאנשים שרוצים ללוות כסף בריבית לא מוגזמת, לעשות זאת. ומצד שני, לאלו הרוצים להשקיע, באופן סולידי יחסית, וללא יותר מדי ידע וכאב ראש, מלווים כסף ישירות ללווים אחרים דרך פלטפורמה תיווכת מקוונת. הפלטפורמה:

• מבצעת בדיקות אשראי ולרוב מעניקה ציון/דירוג.

• מציגה את הבקשות למשקיעים ומאפשרת פיזור ההשקעה לעשרות/מאות לווים.

• מטפלת בגבייה, העברות כספים, מעקב והפקת דוחות.

• שקופה לגבי ריביות, עמלות וסיכונים – אבל האחריות על ההבנה וההתאמה היא על שני הצדדים.

איך זה מתרחש?

בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות, מדובר בפלטפורמה דיגיטלית לגמרי, ללא סניפים, כמו הבנקים. כמובן שיתרון זה יוצר חיסכון בעלויות שבסוף מתבטא בריביות שלא מוטלות על הלקוחות. כל לקוח שמעוניין בהלוואה, פותח חשבון משל עצמו באחת מהפלטפורמות הדיגיטליות המיועדות לעניין.

רישומו ובקשת ההלוואה שלו נבדקים במערכת בעזרת סינון מתקדם ויעיל, ולאחר אישור, הוא יוכל ללוות מאדם אחר. המלווה, צריך לפתוח גם הוא חשבון, להגדיר את סכומי הכסף אותם הוא מוכן להלוות, ולבחור למי לתת את ההלוואה. לאורך הזמן, הוא יוכל לעקוב בחשבונו אחר מצב ההלוואה שנתן, והריביות שהתקבלו, הן התשואות אותן הוא מקבל מההשקעה.

יש ביטחון לזה שהעסק לא יקרוס?

אחד החששות הגדולים של המשקיע הסביר, הוא קריסה של פלטפורמה כזאת. אירוע גלובלי, מלחמה, מגיפה, או סתם שמועה כלשהי, שתגרום לכולם ללוות ולרצות לקחת את הכסף שלהם באופן מידי, או פשוט לאי תשלום החובות במועד. בדיוק לשם כך, לכל פלטפורמה של הלוואת בין אנשים, יש קרן חירום. קרן ביטחון למלווים, שמיועדת למקרה שלא יקבלו חזרה את ההשקה שלהם, ובעצם ההלוואה לא תושב במועד. נכון, מדובר בהשקעה שאינה סולידית כמו השקעה בפיקדונות של הבנק, ומצד שני יש למשקיע, למלווה, רשת ביטחון שלא יאבד את כל כספו חס וחלילה.

מודלים נפוצים

1. שוק פתוח – המשקיע בוחר ידנית הלוואות בהתאם לדירוג ופרופיל.

2. קופסאות/קרנות פיזור – הפלטפורמה מפזרת אוטומטית את כספי המשקיע לפי פרופיל סיכון-תשואה שנקבע מראש.

3. הלוואה ישירה בין מכרים – נעשית לעיתים בלי פלטפורמה; מומלץ הסכם מסודר וגבייה מוסדרת.

למי זה מתאים כלווה?

• לשכירים/עצמאים הזקוקים למימון מהיר ומובנה, לעתים כחלופה או כתוספת על מסגרות קיימות.

• למי שחשובה לו שקיפות בתמחור ויכולת לראות מראש טווחי ריבית לפי דירוג.

• למי שמוכן להשקיע זמן בקבלת החלטה אחראית ולמסור מסמכים דיגיטלית.

מה בוחנים בדרך כלל?

• הכנסות יציבות ותדירותן.

• יחס החזר (כמה מההכנסה החודשית תלך להחזר).

• היסטוריית אשראי ונתוני חשבון.

• מטרה כללית (שיפוץ, רכב, בריאות, גישור תזרים, לימודים ועוד).

למי זה מתאים כמשקיע?

• למי שמחפש תשואה אלטרנטיבית שאינה שוק ההון, עם פיזור רחב בין לווים.

• למי שמבין שסיכון האשראי אמיתי: ייתכנו פיגורים והפסדי קרן.

• למי שמוכן להתנהל דרך פלטפורמה דיגיטלית, לעקוב ולקרוא דוחות.

איך מפחיתים סיכון?

• פיזור קיצוני: סכומים קטנים על פני הרבה לווים.

• שילוב בין דירוגי סיכון שונים ולא להתרכז רק ב“גבוהי תשואה”.

• העדפת מסלולים עם כריות ביטחון תפעוליות (אם קיימות בפלטפורמה).

• שמירה על נזילות חלקית (בהתאם למדיניות משיכה/מכירה משנית, אם יש).

לסיכום

בשנים האחרונות, בין מגוון האפשרויות שיש להשקעה, קמה פלטפורמה חדשה, הלוואות בין אנשים, הלוואות חבריות. היא מאפשרת למשקיעים לשים את כספם, בתור הלוואה, לצורך כאלה שרוצים ללוות, בריביות יחסית נמוכות. אלה מקבלים את התשואה בכך שיש ריבית להלוואה, ובזה שסכום הכסף שהם שמים מתחלק בין מספר לווים, ומצד שני, הלווים מקבלים הלוואות ללא צורך בבירוקרטיה מסובכת מדי, וללא ריבית גבוהה מדי.